פסק-דין בתיק גז"ז 45136-10-12

1.         לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים  על פי החוק לנפגעי גזזת התשנ"ד - 1994 (להלן - החוק) מיום 4.9.12 אשר קבעה למערער 24% נכות, מבלי לקבוע לו אחוזי נכות בגין מחלת סרקומה קפוסי ממנה הוא סובל בנימוק כי מחלה זו אינה קשורה להקרנות (להלן - הוועדה).

2.         סלע המחלוקת בין הצדדים הוא בשאלה האם יש להכיר במחלת סרקומה קפוסי (להלן - KS) ממנה סובל המערער כמחלה המזכה באחוזי נכות על פי החוק.

3.         השתלשלות העניינים בעניינו של המערער -

א.         המערער הוכר כנפגע גזזת על פי החוק ונקבעו לו 24% נכות.

ב.         הוועדה הרפואית קבעה כי מחלת ה- KS ממנה סובל המערער, המתבטאת בגידולי עור סרטניים באזור הראש והצוואר, אינה מקנה לו אחוזי נכות הואיל והמחלה אינה קשורה להקרנות.

ג.          המערער הגיש ערעור על החלטת הוועדה לבית הדין.

במסגרת תיק גז"ז 51367-03-12 ניתן, ביום 21.5.12 ,תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים וכדלקמן - " 1. עניינו של המערער יוחזר לוועדה בתחום הדרמטולוגי בלבד. 2. הוועדה תבחן מחדש את החלטתה אך ורק בנוגע לשאלה האם המחלה ממנה סובל המערער, סרקומה קפוסי, כלולה במחלות המנויות בתוספת לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, תשנ"ד - 1994, או נובעת מהן ותנמק את החלטתה. 4. הדיון יתקיים ללא נוכחות המערער אלא על פי המסמכים הקיימים בתיק." (להלן - פסק הדין) .

ד.         בעקבות פסק הדין התכנסה הוועדה ביום 4.9.12 בשנית וקבעה -

            "סרקומה קפוסי אינה כלולה במחלות המנויות בתוספת לחוק הגזזת. KS - Kaposi's Sarcoma היא מחלה שנראית בד"כ אצל אנשים בעלי רקע של תושבי אזור הים התיכון או כאלו שחלו בסרטן או באיידס. דהיינו, אנשים שיש להם פגם במערכת החיסונית. כיום, אנו סבורים שהגורם למחלה זו הוא וירוס HHVb . אין שום הוכחות בספרות ש- KS  יכולה להיגרם על ידי נזק קרינתי"

ה.         מכאן הערעור שלפנינו.

4.          טענות המערער בתמצית -

א.         בהחלטת הוועדה נפל פגם משפטי מהותי. על פי פסק הדין היה על הוועדה לבחון ולנמק קביעותיה באשר לשאלה האם המחלה ממנה סובל המערער KS כלולה במחלות המנויות בתוספת לחוק או נובעת מהן.

ב.         הוועדה לא בחנה נכונה את עניינו של המערער משקבעה כי KS אינה כוללה במחלות המנויות בתוספת לחוק, הואיל ואין הוכחה בספרות ש- KS יכולה להיגרם על ידי נזק קרינתי. דא עקא, התוספת לחוק קובעת כי מי שהוכר כנפגע על פי החוק זכאי באופן אוטומטי לפיצוי ללא הוכחת קשר סיבתי.

ג.          חיזוק לטענה לפיה החוק אינו מבקש לבחון קשר סיבתי בין ההקרנות להופעת הליקויים ניתן למצוא בעובדה כי ליקויים שונים אשר אין ספק שהינם קשורים להקרנות באופן ישיר, אינם מזכים בפיצוי על פי החוק. ומן הלאו ניתן ללמוד על ההן - מקום בו נזקים אשר נבעו באופן ישיר מנזקי ההקרנות אינם מזכים בפיצוי, יש ללמוד כי נזקים אשר מנויים בחוק, הגם שלא הוכח קשר סיבתי בינם לבין ההקרנות, מזכים בפיצוי.

ד.         מאחר והחוק, בסעיף 5 לתוספת, קובע במפורש כי כל גידולי העור באזור הראש והצוואר מזכים בפיצוי, הרי שהוועדה שגתה בבואה לבחון קשר סיבתי בין מחלת המערער להקרנות.

ה.         בית הדין האזורי (סגנית הנשיא הופמן) קבע, במסגרת תיק גז"ז 50530-08-10 ממן נ' מדינת ישראל (להלן - עניין ממן) במקרה של גידול מוחי שאין ספק לגביו שאינו יכול לנבוע מההקרנות כי אין צורך בקביעת קשר סיבתי בין ההקרנות לבין הליקוי וכי המבחן היחידי אשר אמור להיבחן הוא האם הליקוי נכלל בגדר התוספת לחוק אם לאו.

5.         טענות המשיבה בתמצית -

א.         פרשנות ראויה של התוספת לחוק אינה יכולה לכלול במסגרתה מחלות אשר לא נגרמו עקב טיפול בהקרנה כהגדרתו בחוק.

ב.         הוועדה קבעה כי אין להכיר במחלתו של המערער כמחלה המנויה בתוספת לחוק. מדובר בהחלטה בשיקול דעתה של הוועדה ואין להתערב בה.